 |
בהתחלה תירגלתי באדיקות, אך במשך השנים הפסקתי ותרגלתי מדיטציות אחרות שלמדתי. מדי פעם חזרתי למדוט מ"ט ואז שוב הפסקתי. אורח החיים המודרני והאינטנסיבי לא אפשר לי את פעמיים ה 20 דקות האלה מצד אחד, אך אילו הייתי מתרגלת, היה מתפנה לי יותר זמן והייתה לי יותר שלווה...
בשנה האחרונה חזרתי לתרגל וזה לא כלכך הולך. במדיטציה שבה יש דמיון מודרך אין לי שום בעיה משום שאני מרוכזת בתמונות של ההדרכה. אך במ"ט עלי להפעיל את כוחות הרצון הטהורים שלי והם לא כלכך טהורים ולא כלכך רוצים. גם חברה סיפרה לי שהיא לא יכולה לתרגל מדיטציה ושזה ממש לא אפשרי מבחינתה - אפילו לא דקה.
מצד אחד לא צריך לעשות כלום אבל מצד שני זה ממש לא אפשרי לא לעשות כלום, כשהגוף מכור למצב בו אנחנו כל הזמן בתשומת לב למשהו שמתרחש מבחוץ. זו לא סתם התמכרות, משום שאם אני לא מחוברת לגירויים חיצוניים, אני יכולה להירדם או להתמלא בחרדה.
המדיטציה (מ"ט ואחרות הקשורות לנשימה או למנטרה כלשהי) מבקשת ממני להפסיק להשתמש במוח לקליטה מבחוץ אלא להתחבר למה שקורה בתוכי, לחלקים שאינני מודעת להם בחיי היומיום הערים. איך שאני מתחילה למדוט לאחר מספר נשימות עמוקות, עולה במוחי רשימת קניות ששכחתי וחשוב לקנות בהקדם. לאחריה מגיעה שרשרת מחשבות של משימות שונות שדחיתי או שהן מאוד מטרידות ואני מתחילה לדמיין כיצד אני פותרת אותן. לאחריה פרץ של רעיונות יצירתיים שאף פעם לא היה לי זמן לחשוב עליהם. וכך חולפות להן 20 דקות או 10 (כי נמאס לי) מבלי שהתחברתי לשקט הפנימי האינסופי המתוק והמעצים.
באחת המדיטציות האלה בשלב הרעיונות, עלה בי פתאום רעיון ואני משתפת אותו כאן אתכם. לקחתי נייר ועט והתחלתי למדוט. כרגיל, שלב א': רשימת קניות. אז עצרתי את המדיטציה והתחלתי לרשום. בכל פעם התחלתי מחדש והוספתי לרשימה עוד מוצר או שרות שעלי לקנות. לאחר מכן רשמתי את כל המשימות שהגיעו למוחי בשלב ב'. לאחר מכן רעיונות וגם דרכים לפתרון של שלב ג'. בקיצור כל מה שעלה בעיקשות במוחי והפריע לי להמשיך. לאחר מספר מדיטציות כאלה שבהן ביזבזתי את כל הזמן על כתיבה, נרגעתי והתחלתי למדוט ולפתח תודעה חדשה באמצעותה. את הרשימות שמרתי עד לביצוען ומימושן - בכל זאת אלה הם דברים שלא זכרתי ולא ידעתי על קיומם... והם חשובים.
נסו לשבת בשקט בעיניים עצומות למשך דקה - דקותיים. האם גם לכם עולות מחשבות מהסוג שתארתי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה