יום שלישי, 21 בספטמבר 2021

חלום שחלמתי ופשרו


 

בספרו של רודולף שטיינר "הדרך להכרת העולמות העליונים"

 "Knowledge of the Higher Worlds. How is it Achieved?" 

מתאר שטיינר בין השאר, את אימוני החובה האיזוטריים שעל חניך מדע הרוח לעבור, כתנאים להתקדמותו בנתיב ההתפתחות.

התנאי השלישי מדבר על הכרתו של החניך בכך שמחשבותיו ורגשותיו משפיעים על העולם, לא פחות ממעשיו. את תוצאות המעשים שלנו אנחנו חווים בחיים הרגילים, בתגובה מיידית או מאוחרת, אך תוצאות הרגשות והמחשבות מתרחשות בעולם הרוח שאין לנו יכולת לקלוט אותו. משמעות הדבר, שנפגוש בתוצאות בחיים האלה - בזמן אחר ובהקשר אחר. לכן, לא נוכל לקשר את נסיבות החיים שלנו לאותן מחשבות ורגשות שכבר מזמן שכחנו מהם.


בימים האחרונים חלמתי חלום:

אני שוכבת על הדשא ומישהי מגיעה לידי, מחייכת אלי ואומרת לי "שלום". אני רואה אותה מלמטה ועונה לה "שלום".

פתאום מגיע אלי בריצה גבר חזק ומתחיל להכות אותי. הוא צועק עלי ואומר לי "שלא תעיזי להגיד למיכל, שלום". כך הבנתי שקוראים לה מיכל.  ניסיתי להסביר שבכלל לא הכרתי אותה, ניסיתי להתגונן מפני המכות אך שום דבר לא משכנע אותו להפסיק.

art-Image by meatle-9394834 pixabay
art-Image by meatle-9394834 pixabay


ברגע שרשמתי את החלום במחברת החלומות, גם הבנתי את פשרו.

שטיינר אומר בספרו, שחניך מדע הרוח יכול להבין את חלומותיו ככל שהוא מתקדם בתהליך ההתקדשות של מדע הרוח (בספר זה) כחלק מראייתו הרוחנית. אני, כחניכת מדע הרוח, מתחילה להבין יותר ויותר את חלומותי, כאילו למדתי שפה חדשה של תמונות המתחברות לכדי משפט.

בזמן האחרון היו מספר אירועים בחיי ונמלאתי ברגשות של כעס ומחשבות על נקמה.  מכיון שאני יצירתית, הנקמות היו נעימות ומתוקות במיוחד. כמו שאני צריכה להתאמן תמיד לקיומו של התנאי השלישי שרשמתי, כך גם עלי לקחת אחריות על המחשבות והרגשות שלי, ולדעת שהם בוראים מציאות רוחנית כפי שהמעשים שלי בוראים מציאות ארצית (וגם רוחנית לגילגולים הבאים).

בחלום, ראיתי כיצד רגשות הכעס ומחשבות הנקם הפכו לגבר חזק ואלים שלא ייאפשר לי שלום. שלום זוהי ההרמוניה שניתן להגיע אליה דרך האימונים האיזוטריים. אי אפשר להגיד "שלום" למיכל - זוהי אני, כל עוד היא בוראת גברים כועסים ואלימים. כשאין שלום = הרמוניה, אני הארצית שוכבת על הארץ ואני הרוחנית מהלכת על רגלי ומחייכת. יש פער ויש ישות שתפריד ביננו, ישות הכעס והנקמות.

כעת, אני מתרגלת סבלנות ובעיקר סובלנות לאירועים שבחיי, שהנם מצד אחד תוצאות של מעשיי בעבר, אך גם סלילת הדרך למשהו חדש שרוצה להגיע אלי מן העתיד. אין צורך לרקום נקמות, אלה להתיר את הכעס ולצפות לבאות ולשינוי גדול בחיי, שעדיין אין לי מושג מה הוא.

אני בהכרת טובה לעולם הרוח שדיבר אלי בחלום, ויודעת שדבר מה חדש וטוב מנסה לפלס דרכו אלי, לכן אהיה סבלנית לכל המתרחש סביבי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה